על פי תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), התשנ"ה-1995 [להלן – "התקנות"], העוסקות בחבות בדמי ביטוח, בעד העובד השכיר, לא ישולמו דמי ביטוח מהכנסת עובד הפטורה ממס, על פי פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן – "הפקודה"], למעט הכנסות נכים. המוסד לביטוח לאומי [להלן – "המל"ל"] מתכוון בהקשר זה גם להוצאות האש"ל בארץ ובחוץ לארץ, ומבחין בין שני סוגי האש"ל הקיימים: אש"ל "עם קבלות", ואש"ל שאין בגינו קבלות.
הכנסה לעניין דמי ביטוח
סעיף 344(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 [להלן – "חוק הביטוח הלאומי"], קובע כדלקמן:
"344. (א)יראו כהכנסתו החודשית של עובד את הכנסתו בעד החודש שקדם ל-1 בחודש שבו חל מועד התשלום, מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה;…"
המקורות, המנויים בסעיף 2(2) לפקודה, הם כדלקמן
"2. (2)(א) השתכרות או ריווח מעבודה; כל טובת הנאה או קצובה שניתנו לעובד ממעבידו; תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו, לרבות תשלומים בשל החזקת רכב או טלפון, נסיעות לחוץ לארץ או רכישת ספרות מקצועית או ביגוד, אך למעט תשלומים כאמור המותרים לעובד כהוצאה; שוויו של שימוש ברכב… שהועמד לרשותו של העובד; והכל – בין שניתנו בכסף ובין בשווה כסף; בין שניתנו לעובד במישרין או בעקיפין או שניתנו לאחר לטובתו;"
על פי סעיף 344(א) לחוק הביטוח הלאומי, כהכנסתו החודשית של עובד יראו את הכנסתו בעד החודש שקדם ל-1 בחודש, שבו חל מועד התשלום, מן המקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודה.