כידוע, בעלי עסקים ועצמאים המשרתים במילואים נאלצים להתמודד עם קשיים כלכליים נוספים על הקשיים עמם מתמודדים השכירים. בעוד עובד שכיר ממשיך לקבל את משכורתו כרגיל, עצמאי מפסיד ימי עבודה והזמנות, אך במקביל ממשיך לשלם הוצאות קבועות כגון משכורות לעובדים, שכירות וארנונה. מודל חדש שנידון בין משרד הביטחון לביטוח הלאומי עשוי בקרוב מאוד לבטל תיקון בחוק שייעד תוספת של 25% עבור חיילי מילואים עצמאים. עם זאת, ח"כ עופר שלח, יוזם החוק הודיע שילחם עליו בכנסת מתוך מטרה שזה לא יעבור.
חשוב לציין, שחישוב התגמול עבור ימי מילואים מתבסס על נוסחה שבה זכאי מילואימניק, בין אם הוא עצמאי או שכיר, לפיצוי שאינו נמוך מ-6,000 שקל עבור חודש שירות במערך המילואים (וחלק יחסי מכך בהתאם למספר הימים).
נכון להיום, סכום המקסימום המעודכן לתגמול של חודש שירות עומד על 43,240 שקל. כמו כן, כל משרת מילואים זכאי לתגמול גם עבור ימי שבת שבהם היה מגויס, ולכן ביחס למשכורתו השוטפת – יקבל תוספת מוגדלת. לצורך ההמחשה, שכיר או עצמאי אשר משתכר שכר מינימום (4,850 שקל), ומשרת חודש מילואים מלא הכולל 4 ימי שבת, צפוי לקבל תשלום נוסף עבור ימי השבתון, שמבטיח לו תגמול כולל של כ-6,000 שקל.
נזכיר, שרק בשנה שעברה נעשה ניסיון לתקן את העוול ולסייע לעצמאים המשרתים במילואים, זאת כאשר חברי הכנסת עפר שלח, משה גפני, מרדכי יוגב, נאוה בוקר, חיים ילין, איתן כבל ורוברט אילטוב הגישו הצעת חוק שנועדה לתקן את חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 כך שהתגמול בעבור ימי המילואים יהיה ריאלי יותר (תגמול בסך 25%), כשקלול ההפסדים בגין ההוצאות הקבועות, זאת בהתאם למסקנות ועדת קדמי שדנה בסוגיית הפיצוי לעצמאיים ומעסיקים בגין ימי מילואים.
הצעת החוק אמנם אושרה בקריאה טרומית בחודש פברואר 2016, אוך עקב הדיון בין משרד הביטחון לביטוח הלאומי יתכן והיא תבוטל באופן מעשי.
