אחרי אינספור דיונים, הצעות, בחינות – סוף סוף מגיעה המדינה להחלטה לשלם לספקים תוך 30 יום. ההחלטה נועדה להסדיר לראשונה את מועדי התשלום לספקים של כלל הגופים הציבוריים.
מאחורי המהלך המבורך עומדת הסוכנות לעסקים קטנים במשרד הכלכלה שעובדים עם המגזר הציבורי. הצעת חוק כבר אושרה בממשלה וכעת תועבר לוועדות הכנסת להמשך תהליך החקיקה. החוק יחול על משרדי ממשלה, תאגידים וחברות ממשלתיות, רשויות מקומיות, קופות החולים, ומוסדות ההשכלה הגבוהה.
לטענת הסוכנות לעסקים קטנים במשרד הכלכלה, כיום חולפים לא פחות מ–72 יום מרגע אספקת המוצר או השירות ועד קבלת התשלום עבורו. מוסר תשלומים זה הביא עסקים רבים לחדלות פירעון / פשיטת רגל, כך שהחוק החדש קובע מועדי תשלום ברורים עבור כל ארגון במגזר הציבורי – וגם סנקציות שיוטלו על גופים שלא יעמדו בהם.
אף על פי, שקיימות הוראות חוק של אגף החשבת הכללית באוצר בדבר מועדי התשלום של משרדי הממשלה (בתוך 24 -45 ימים בלבד), הן אינן מיושמות בשטח ולפי דו"ח שיצא מהאגף הוכח כי 67% מהחשבוניות אינן משולמות בתוך פרק הזמן הזה, אלא אחריו.
יתרה מכך, "גופים ציבוריים אחרים, כמו רשויות מקומיות, תאגידים, חברות ממשלתיות ואחרים, אינם נתונים בסד זמנים כל שהוא, וימי האשראי בפועל יכולים להגיע לשוטף פלוס 90 ואף 120 יום". הצעת החוק, הנשענת על חוקים דומים ממדינות אירופה, הוגשה לאחר תהליך עבודה ארוך ומעמיק שנערך על ידי ארגון להב, המייצג את העסקים הקטנים והעצמאים, והתאחדות התעשיינים ולשכות המסחר. הצעת החוק אף קובעת את מספר הימים המדויק להשבת חשבון שניתן שלא כראוי לידי הספק, וכן סנקציות שיוטלו על גוף שיפר את החוק: כל חשבון שלא ישולם בזמן, יושב בתוספת הפרשי הצמדה וריבית; ובחלוף 30 יום ממועד התשלום, ישולם הכסף בתוספת ריבית פיגורים.
כידוע, עיכובים בתשלום מקשים מאוד על עסקים קטנים, שלעיתים אף נאלצים לבקש הלוואות מהבנקים כדי להמשיך את פעילותם. הבנקים מצידם דורשיף מעסקים קטנים ריביות של יותר מ-6%, בעוד עסקים גדולים זוכים לעדיפות בתנאי הריביות (כ-3% בשנה). סקטור הפרילנסרים שנמצא בעלייה מתמדת, סובל באופן סיסטמטי ממוסר התשלומים הקלוקל.
בהנחה כי החשבון המוגש תקין ועומד בכללים, מועדי התשלום הם לכאורה חד-משמעיים ולמעשה משרדי ממשלה שהתקשרו עם ספק בחוזה לביצוע עסקה אמורים לשלם בתוך 30 יום מסוף החודש שבו הוגש החשבון, או לא יאוחר מ-45 יום מהמועד שבו התקבלה החשבונית. אם אתם עוסקים בעבודות הנדסיות תאלצו להמתין 70 -85 יום לקבלת התשלום.
חשוב להדגיש, שהחוק אינו חסין מפרצות, כך שגופים רבים כגון הרשויות המקומיות צפויים לחמוק מהחוק די בקלות. על פי החוק, גם רשות מקומית תשלם לספק לא יאוחר מ–45 יום מסוף החודש שבו התקבלה החשבונית, אולם עבור עבודות הנדסיות ישלמו רשויות מקומיות עד 90 יום מסוף החודש שבו התקבלה החשבונית. נזכיר שהרשויות המקומיות גם כך נחשבות לבעלות מוסר תשלומים מפוקפק ביותר.
כמו כן, במידה ותשלום עבור שירות או מוצר נעשה באמצעות מימון חיצוני – כמו הממשלה או מוסדות אחרים – נקבע כי התמורה תשולם תוך 45 יום מקבלת החשבונית או "לא יאוחר מעשרה ימי עסקים ממועד קבלת התקציב מהגורם החיצוני הרלוונטי". גם במקרה הזה, עלול למצוא את עצמו הספק במלכוד מול טענת הרשות המקומית כי הממשלה או כל מוסד אחר לא טרח להעביר את התקציב הנדרש. נזכיר שמדובר בתירוץ המוכר ביותר לדחיית תשלומים לספקים על ידי רשויות מקומיות, כך שאין חדש תחת השמש.
מוסדות להשכלה גבוהה, קופות חולים או כל גוף מתוקצב למעט רשויות מקומיות, אמורים להסדיר את התשלום עד 45 יום מסוף החודש שבו התקבלה החשבונית. עם זאת, גם כאן ישנה אפשרות להתחמק מהתשלום במועד המוגדר, זאת הודות לסעיף הבא: "התשלום יועבר במועד, "למעט אם נקבע אחרת באופן מפורש בחוזה ההתקשרות, לאור אופיה המיוחד של ההתקשרות".
החוק יחול גם על חלקים מהמגזר הפרטי, אך רק בתנאים מסוימים. בחוק מצויין הסעיף: "בהתקשרות בין שני עסקים לביצוע עסקה, למעט עסק שהינו תאגיד עירוני, תשולם התמורה בעד העסקה לא יאוחר מ–45 ימים מסוף החודש בן התקבל החשבון" – וכאן מגיע התנאי – "למעט במידה שנקבע אחרת באופן מפורש בחוזה ההתקשרות או שהמועד האחר לתשלום החשבון שנקבע בחוזה ההתקשרות אינו בלתי הוגן באופן חריג". המשועת היא שכאשר מדובר ב-2 גופים מהמגזר הפרטי יכולים להיקבע כללים שונים, אך במקרה ולא הוגדר / נקבע – 45 ימי תשלום יהוו את הכלל.
