לצורך העניין, עידו הוא רווק בן 30, עובד כשכיר במשך 7 שנים בחברה פיננסית ומשתכר 10,000 שקל בחודש. מדי חודש מעביר המעסיק שלו את כספי החיסכון הפנסיוני לקרן הפנסיה. עידו, כמו בני גילו, לא מגלה עניין בעולם הפנסיוני, ואינו מקפיד לעבור על הדו"ח התקופתי הנשלח מקרן הפנסיה – עם פירוט החיסכון.
ממש לאחרונה, נתקל עידו במכר מהעבר שעוסק בתחום, שהסב את תשומת ליבו לכך שקיימת אפשרות כי קרן הפנסיה גובה ממנו כספים על בסיסי חודשי עבור רכישת ביטוח שהוא אינו נזקק לו. בירור קצר שעשה בעזרתו, העלה כי במשך תקופה זו, הוא שילם עבור ביטוח שאירים לאשתו וילדיו. כאמור, עידו משתכר 10,000 ש"ח ברוטו, ובדיקה קצרה גילתה כי עבור הביטוח המיותר – שילם עידו כ-3500 ש"ח. עם זאת, הסכום שייגרע מהחיסכון שנצבר לזכותו, גבוה בהרבה. חישוב נוסף ומעמיק יותר חשף כי בגיל הפרישה (בעוד 38 שנה) הסכום שייגרע מהחיסכון שלו יעמוד על כ-25 אלף שקל, שהם כ-100 שקל פחות בקצבה החודשית שהוא עתיד לקבל.
כיצד זה קורה?
ההפרשה לקרן פנסיה (מקיפה) כוללת שלושה מרכיבים: המוכר ביותר – חיסכון לטובת קצבה חודשית, לה עתיד להיות זכאי החוסך לאחר פרישתו מעבודה. המרכיב השני משמש לרכישת ביטוח אובדן כושר עבודה, כך שבמקרה שהעובד יאבד את כושר ההשתכרות שלו, הוא יהיה זכאי לקצבה חודשית בגובה של עד 75% מהשכר המבוטח.
המרכיב השלישי של הכספים המופרשים מדי חודש לקרן הפנסיה, משמש לרכישת ביטוח למקרי מוות. ביטוח זה מבטיח כי במקרה של פטירת העובד, תשלם הקרן קצבה חודשית לשאירים (בן / בת הזוג וילדים עד גיל 21 – בהתאם לתקנון הקרן). למעשה, הייעוד של ביטוח זה היא להבטיח קיום כלכלי למשפחה שנותרה ותלויה כלכלית בחוסך.
2 המרכיבים האחרונים גובים כסף מדי חודש מהחוסך, סכומים שאינם נצברים לעת הפרישה. רווק אשר משלם עבור ביטוח שאירים, למעשה זורק את כספו לפח, אלא וקיים מישהו שתלוי בו כלכלית. חשוב לציין, שרבים מאלו שמשלמים, עושים זאת לשווא.
כיצד נמנעים מכך? עליכם לפנות לקרן הפנסיה ולמלא טופס מתאים, בו אתם מוותרים על רכישת ביטוח השאירים. שימו לב, את ביטוח אבדן כושר עבודה חשוב שתשאירו!
